מידע על כריכת הספר

 גישור ובני אברהם: האסלאם, הנצרות והיהדות בונים שלום, שגשוג ואושר

 מאת דיוויד הויקה, אחד המתווכים העיקריים בסינגפור הנייטרלית

 "גישור וילדי אברהם: אסלאם, נצרות ויהדות בונים שלום, שגשוג ואושר" הוא ספר פורץ דרך הבוחן את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של הגישור בטיפוח הבנה, כבוד ושיתוף פעולה בין הדתות האברהמיות של האסלאם, היהדות והנצרות. בהסתמך על מארג עשיר של דוגמאות היסטוריות ועכשוויות, החל מהקונוויוונסיה של ספרד של ימי הביניים ועד למערכת הדוחן העות'מאנית והצלחות מודרניות של דיאלוג בין-דתי ומאמצי בניית שלום, ספר זה מציע ניתוח משכנע של האתגרים וההזדמנויות לבניית גשרים ופתרון סכסוכים בין קהילות דתיות אלה.

 המחבר, אחד המגשרים העיקריים בסינגפור הנייטרלית, מביא שפע של ידע וניסיון לנושא זה, לאחר שניהל גישורים במשך שנים כדי לקדם הבנה ושיתוף פעולה. באמצעות שילוב של למדנות קפדנית, סיפור מרתק וחוכמה מעשית, המחבר מציג טיעון משכנע לכוחו של הגישור לשנות מערכות יחסים ולבנות שלום בר קיימא בין בני אברהם.

 אחת מנקודות החוזק המרכזיות של ספר זה היא גישתו המקיפה לנושא, הבוחנת לעומק את ההיסטוריה המשותפת, נקודות המבט התיאולוגיות והאתגרים העכשוויים של הדתות האברהמיות. המחבר מסתמך על מגוון רחב של מקורות, החל מטקסטים מקודשים ופרשנויות דתיות ועד מקרי בוחן עכשוויים ואנקדוטות אישיות, כדי לספק הבנה ניואנסית ורבת פנים של הדינמיקה המורכבת של יחסים בין-דתיים.

 תרומה חשובה נוספת של "גישור וילדי אברהם" היא הדגש על התפקיד המכריע של אמצעים בוני אמון (CBM) בקידום אמון ושיתוף פעולה בין קהילות דתיות. המחבר טוען כי CBM, כגון פרויקטים משותפים, חילופי תרבות ודיאלוגים בין-דתיים, חיוניים לשבירת סטריאוטיפים, להפיג אי הבנות וליצירת בסיס לשלום ושיתוף פעולה מתמשכים. בהסתמך על שפע של מחקר וניסיון מעשי, המחבר מספק מסגרת מקיפה לעיצוב ויישום CBM יעילים במגוון הקשרים, מקהילות מקומיות ועד ליחסים בינלאומיים.

 "גישור ובני אברהם" הוא ספר המציע תקווה והשראה בעולם שלעתים קרובות מדי מפולג על ידי קונפליקטים דתיים ואי הבנה. על ידי הצגת חזון משכנע של כוחו של הגישור לשנות מערכות יחסים ולבנות שלום בר קיימא, ספר זה מאתגר את הקוראים להפוך לסוכני שינוי בקהילותיהם ולפעול לקראת עתיד של הבנה ושיתוף פעולה גדולים יותר בין הדתות האברהמיות.

 בין אם אתה מנהיג דתי, קובעי מדיניות, פעיל קהילתי, או פשוט מישהו שמאמין בכוחו של דיאלוג ופיוס, "גישור וילדי אברהם" הוא משאב חיוני שיעמיק את ההבנה שלך בדינמיקה המורכבת של יחסים בין-דתיים ויצייד אותך בכלים ובאסטרטגיות הדרושים כדי לחולל שינוי חיובי בעולם. עם סגנון הכתיבה הנגיש, המחקר הקפדני והחוכמה המעשית שלו, ספר זה הוא קריאת חובה לכל מי שמחויב לעבודה הקשה של בניית עתיד צודק ושליו יותר לכולם.

הקדמה

 בשנת 1219, בעיצומו של מסע הצלב החמישי, התרחש מפגש יוצא דופן ששינה לנצח את מהלך ההיסטוריה. כאשר צבאות הנצרות הטילו מצור על העיר המצרית דמיאטה, נזיר איטלקי צנוע בשם פרנציסקוס מאסיזי יצא למסע מסוכן על פני קווי האויב, נחוש לפגוש פנים אל פנים את סולטן מצרים, אל-כמיל.

 עבור פרנציסקוס, זה לא היה אקט של דיפלומטיה או תמרון פוליטי, אלא משימה מקודשת של שלום ופיוס. הוא האמין שהדרך לשים קץ לשפיכות הדמים והסבל של מסעי הצלב אינה בכוח הזרוע, אלא בכוח האהבה, הדיאלוג וההבנה ההדדית.

 כנגד כל הסיכויים, פרנציסקוס הצליח להשיג פגישה עם הסולטן, והשניים בילו מספר ימים יחד, עסקו בשיח רוחני עמוק והחליפו מתנות ומחוות של כבוד. בעוד שהפרטים המדויקים של שיחתם אבדו בהיסטוריה, אנו יודעים שפרנסיס ואל-כמיל מצאו מכנה משותף באהבתם המשותפת לאלוהים וברצונם לשלום וצדק בעולם.

 בסופו של דבר, שליחותו של פרנציסקוס לא הביאה לסיום מיידי של מסעי הצלב, אך היא זרעה זרע של תקווה ואפשרות שימשיך לצמוח ולשאת פרי במאות הבאות. הדוגמה שלו לאומץ, חמלה ודיאלוג בין-דתי לנוכח קונפליקטים ופילוג נתנה השראה לאינספור אחרים ללכת בעקבותיו, ולעבוד על בניית גשרים של הבנה וכבוד מעבר לגבולות דתיים ותרבותיים.

 קבוצה אחת כזו של משכיני שלום הייתה "החכמים" ששימשו כמתווכים בין הצבא הנוצרי לצבא המוסלמי במהלך מסע הצלב השלישי. דמויות אנונימיות אלה, שהגיעו משתי הקהילות הדתיות, פעלו ללא לאות כדי לנהל משא ומתן על הפסקות אש, להקל על חילופי שבויים ולקדם תקשורת והבנה בין הצדדים הלוחמים.

 באמצעות הדיפלומטיה המיומנת שלהם והידע המעמיק שלהם על התרבות הנוצרית והמוסלמית כאחד, הצליחו החכמים לעזור להביא לפתרון של שלום לסכסוך, שהגיע לשיאו בהסכם רמלה ב-1192. מורשתם ממשיכה להתקיים כעדות לכוחם של הגישור והדיאלוג הבין-דתי לשנות אפילו את הסכסוכים העיקשים ביותר ולהביא ריפוי ופיוס לעולם מפולג.

 הסיפורים הללו של פרנציסקוס הקדוש והחכמים הם רק שתי דוגמאות לאינספור משכיני שלום לאורך ההיסטוריה שהעזו לצעוד בנתיב של אי-אלימות, דיאלוג ואהבה לנוכח סכסוך ושנאה. הם מזכירים לנו שאפילו בזמנים האפלים ביותר, תמיד יש תקווה לעתיד טוב יותר, אם רק יש לנו את האומץ והאמונה לרדוף אחריו.

 ברוח זו נכתב ספרי, "התיווך ובני אברהם". בהסתמך על המסורות העשירות של היהדות, הנצרות והאסלאם, כמו גם התובנות של התיאוריה והפרקטיקה המודרנית של פתרון סכסוכים, הוא מבקש להציע מדריך מקיף לעקרונות ולשיטות של גישור בין-דתי, תוך התמקדות מיוחדת בטיפול בסכסוכים העמוקים שפילגו זה מכבר את הדתות האברהמיות.

 המחבר, דיוויד הויקה, מביא נקודת מבט ייחודית לעבודה זו, לאחר שלמד תיאולוגיה בבית הספר לתיאולוגיה של אוניברסיטת בוסטון, אותו מוסד שהכשיר את מנהיג זכויות האזרח הדגול מרטין לותר קינג ג'וניור, כמו גם במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. כעורך דין ומגשר בפועל, הוא ראה ממקור ראשון את כוחם של דיאלוג ומשא ומתן לגשר על פערים ולהביא לפתרונות של שלום אפילו לסכסוכים המורכבים והשנויים במחלוקת ביותר.

 באמצעות שילוב של ניתוח היסטורי, הרהור תיאולוגי והדרכה מעשית, ספר זה נועד לצייד את הקוראים בידע, במיומנויות ובהשראה הדרושים להם כדי להפוך למשכיני שלום בין-דתיים יעילים בקהילותיהם ומחוצה לה. בין אם אתה מנהיג דתי, איש מקצוע לפתרון סכסוכים, או פשוט מישהו שאכפת לו מאוד מבניית עולם צודק והרמוני יותר, יש כאן משהו בשבילך.

 כמובן, הדרך של גישור בין-דתי אינה קלה. זה דורש אמפתיה עמוקה, תקשורת מיומנת ונכונות לנווט בין הגורמים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים המורכבים שלעתים קרובות מזינים קונפליקטים דתיים. אך כפי שההיסטוריה של פרנציסקוס הקדוש, החכמים ואינספור משכיני שלום אחרים לאורך ההיסטוריה מזכירה לנו, זוהי דרך חשובה לריפוי פצעי העבר ובניית עתיד טוב יותר לכל ילדי האלוהים.

 אנו מונחים על ידי דבריו של הנביא ישעיהו: "בוא נא נחשוב יחד" (ישעיהו א' 18). בעזרת כלי גישור, אנו מבקשים להבין אחד את השני, למצוא מכנה משותף ולעבוד יחד לטובת הכלל. כך נוכל ליצור עולם שבו כל בני האדם יוכלו לחיות יחד בשלום, בצדק ובכבוד, כאחים ואחיות במשפחה אנושית אחת.

מבוא

 האמונות האברהמיות של היהדות, הנצרות והאסלאם חולקות מורשת עשירה של חוכמה רוחנית, עקרונות אתיים ותחושה עמוקה של חיבור לאלוהי. עם זאת, לדתות האברהמיות של היהדות, הנצרות והאסלאם יש גם היסטוריה ארוכה ומורכבת של סכסוך ודו-קיום. למרות מקורותיהן המשותפים וערכיהן החופפים, היחסים בין הקהילות הללו נפגמו לעתים קרובות באלימות, דיכוי וחוסר אמון, עם השלכות הרסניות על יחידים, חברות והעולם כולו.

 בשנים האחרונות, הצורך בכלים ואסטרטגיות אפקטיביים להתמודדות עם סכסוכים אלה ולקידום פיוס הפך דחוף יותר ויותר. מהסכסוך הישראלי-פלסטיני המתמשך ועד לעליית האלימות העדתית במזרח התיכון, מרדיפת מיעוטים דתיים ועד לאיום של אידיאולוגיות קיצוניות, האתגרים העומדים בפני אלה המבקשים לבנות שלום בין קהילות אברהם הם מרתיעים ומורכבים.

 ספרי, "גישור וילדי אברהם", בוחן את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של הגישור כאמצעי להתמודד עם האתגרים המאפיינים זה מכבר את היחסים בין קהילות דתיות אלה. על ידי בחינת ההיסטוריה המשותפת, נקודות המבט התיאולוגיות והחוויות העכשוויות של יהודים, נוצרים ומוסלמים, הספר שלי מבקש לזהות את המכנה המשותף ואת תחומי המחלוקת המעצבים את האינטראקציות ביניהם, ולבחון כיצד העקרונות והפרקטיקות של הגישור יכולים לעזור לגשר על פערים ולקדם שגשוג הדדי.

 בבסיסו, גישור הוא תהליך של דיאלוג, אמפתיה ופתרון בעיות בשיתוף פעולה. היא יוצרת מרחב בטוח וניטרלי לצדדים להביע את הצרכים, החששות והשאיפות שלהם, ולעבוד יחד כדי למצוא פתרונות מקובלים על שני הצדדים לסכסוכים וסכסוכים. כאשר הוא מיושם בהקשרים בין-דתיים, הגישור נשען על הערכים והמסורות המוסריות המשותפות של הדתות האברהמיות, כגון הכבוד הטבעי של כל בני האדם, חשיבות הצדק והחמלה, וההכרח בעשיית שלום.

 לאורך ספר זה, נחקור מגוון דוגמאות היסטוריות ועכשוויות של גישור ודיאלוג בין-דתי, החל מהקונוויוונסיה של ספרד של ימי הביניים ועד להצלחות המודרניות של מאמצי בניית שלום עממיים במקומות כמו ניגריה, ישראל-פלסטין וסינגפור. נבחן את העקרונות והטכניקות המרכזיות של הגישור, וכיצד ניתן להתאימם לדינמיקה ולרגישויות הייחודיות של סכסוכים דתיים.

 גישור בסכסוכים דתיים אברהמיים

 בהקשר זה התגלתה פרקטיקת הגישור כגישה חיונית וטרנספורמטיבית לפתרון סכסוכים בין-דתיים. לגישור, הכרוך בהתערבות של צד שלישי ניטרלי כדי להקל על תקשורת ומשא ומתן בין בעלי מחלוקת, יש היסטוריה ארוכה ועשירה במסורות האמונה האברהמיות עצמן, והוא שימש לטיפול בסכסוכים הן ברמה הבין-אישית והן ברמה הבינלאומית.

 מה שמבדיל את הגישור מצורות אחרות של יישוב סכסוכים הוא הדגש שלו על העצמת הצדדים עצמם למצוא פתרונות מקובלים על שני הצדדים לחילוקי הדעות ביניהם. במקום לכפות הסדר מלמעלה, הגישור מבקש ליצור מרחב לדיאלוג, הבנה ופתרון בעיות שיתופי, שבו לכל בעלי העניין יש קול ותפקיד למלא.

 בהקשר של קונפליקט בין-דתי, הגישור מקבל ממד חשוב ומורכב במיוחד. היא דורשת לא רק הבנה עמוקה של הגורמים הדתיים, התרבותיים וההיסטוריים המעצבים את הסכסוכים הללו, אלא גם רגישות לצרכים הרוחניים והרגשיים של הצדדים המעורבים. היא דורשת נכונות לעסוק בהיבטים העמוקים והרגישים ביותר של הזהות הדתית, תוך שמירה על עמדה של חוסר משוא פנים וכבוד לכולם.

 סקירה כללית של מבנה הספר ומטרותיו

 מטרת ספר זה היא לחקור את תפקידו של הגישור בקידום הבנה, פיוס ושלום בין קהילות אמונה אברהמיות. בהסתמך על מגוון רחב של נקודות מבט אקדמיות ומעשיות, כמו גם על חוויות החיים של משכיני שלום ומנהיגים מכל שלוש המסורות הדתיות, הוא מבקש לספק הבנה מקיפה וניואנסים של האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני העוסקים בתחום זה.

 הספר מחולק לשישה פרקים עיקריים, שכל אחד מהם בוחן היבט אחר של היחסים בין גישור לפתרון סכסוכים בין-דתיים.

 בפרק 1 נחקור את ההקשר ההיסטורי של הדתות האברהמיות, נתחקה אחר מקורותיהן המשותפים ודמויותיהן המשותפות, כמו גם את הדינמיקה המורכבת של יחסי הגומלין ביניהן לאורך מאות שנים. מהאימפריות האסלאמיות המוקדמות ועד לקונוויוונסיה בספרד של ימי הביניים ומערכת הדוחן העות'מאנית, נבחן מקרים של דו-קיום וקונפליקט, ונדגיש את הלקחים שניתן להפיק מהמאמצים העכשוויים להבנה ושיתוף פעולה בין-דתיים.

 פרק 2 יעמיק בנקודות המבט התיאולוגיות של הדתות האברהמיות, ויבחן את עקרונות היסוד והאמונות המעצבים את תפיסות עולמם ומנחים את מנהגיהן. על ידי בחינת תפקידם של המונותאיזם, המסורות הנבואיות והעקרונות האתיים, נזהה תחומים מרכזיים של מכנה משותף והבדל, ונשקול כיצד גישור יכול לעזור לנווט בין ההבדלים הללו ולקדם הבנה הדדית.

 בפרק 3 נציג את מושג הגישור בהקשרים בין-דתיים אברהמיים, נבחן את הפוטנציאל שלו כנתיב לפיוס ונדגיש סיפורי הצלחה של דיאלוג ושיתוף פעולה בין-דתי. נבחן את האתגרים וההזדמנויות הייחודיים המתעוררים בעת יישום עקרונות וטכניקות גישור בסכסוכים דתיים, ונשקול את תפקידם של מגשרים בודדים וארגונים מבוססי אמונה בקידום הרמוניה בין-דתית.

 פרק 4 יבחן מקרוב את המסורות והתובנות הספציפיות שכל אחת מהדתות האברהמיות מביאה לתרגול הגישור. מהדגש היהודי על חוכמה ולמידה ועד להתמקדות הנוצרית בהעצמת הפרט והמחויבות האסלאמית לצדק ושלום, נחקור כיצד מסורות אמונה אלה יכולות ליידע ולהעשיר את עבודת הגישור הבין-דתי ובניית השלום.

 בפרק 5, נבחן את העקרונות והטכניקות המרכזיות של הגישור כפי שהם מיושמים בסכסוכים בין קהילות אמונה אברהמיות. בהסתמך על לקחים ממאמצי גישור מוצלחים, כמו המודל של סינגפור להרמוניה בין-דתית, נבחן כיצד ניתן להתאים עקרונות ליבה של גישור כגון היעדר משוא פנים, התנדבות והגדרה עצמית לדינמיקה הייחודית של סכסוכים דתיים.

 לבסוף, בפרק 6, נחקור מגוון אסטרטגיות לפיוס ובניית שלום בקרב ילדי אברהם, כולל אמצעים בוני אמון (CBM). החל מדיאלוג בין-דתי ופרויקטים משותפים ועד ליוזמות חינוכיות ותקשורתיות, גישות פוליטיות ודיפלומטיות ופיתוח כלכלי וחברתי, נשקול את האופי הרב-גוני של העבודה הנדרשת לבניית שלום בר-קיימא ולקידום שגשוג הדדי.

 עבור המנהיגים ובעלי העניין הקוראים ספר זה - דמויות דתיות, קובעי מדיניות, פעילים קהילתיים ואחרים - העקרונות והפרקטיקות של הגישור מציעים כלי רב עוצמה למימוש השאיפות להרמוניה בין-דתית ולתרומה לעולם צודק ושליו יותר. על ידי אימוץ גישה זו והתחייבות לעבודה הקשה של בניית הבנה ושיתוף פעולה, אנו מכבדים את מיטב מסורות האמונה שלנו ויוצרים עתיד של שגשוג גדול יותר עבור כל ילדי אברהם.

 המסר של ספר זה הוא תקווה מעשית ואפשרות. למרות המכשולים והאתגרים הרבים העומדים לפנינו, העקרונות והפרקטיקות של הגישור מציעים כלי רב עוצמה וטרנספורמטיבי לגישור על פערים, ריפוי פצעים ויצירת נתיבים חדשים קדימה. על ידי הגעה לשולחן ברוח של פתיחות, אמפתיה וכבוד הדדי, ועל ידי הסתמכות על המשאבים העשירים של מסורות האמונה שלנו והאנושיות המשותפת שלנו, אנו יכולים לבנות עולם שבו כל האנשים יכולים לחיות יחד בכבוד, צדק ושלום.

 תקוותי היא שספר זה ישמש מקור השראה, הדרכה ותמיכה לכל אלה המבקשים לקחת על עצמם את העבודה החיונית הזו, בין אם כמתרגלים, מלומדים או משכיני שלום יומיומיים בקהילותיהם. מי ייתן וזה יתרום לתנועה ההולכת וגוברת של אלה המאמינים שעתיד טוב יותר הוא אפשרי, ומוכנים לעבוד ללא לאות כדי להפוך אותו למציאות.

תוכן עניינים
מידע על כריכת הספר    2
פרטי המחבר: David Hoicka    3
תודות    4
תוכן עניינים    5
הקדמה    6
מבוא    7
1 הקשר היסטורי ההיסטוריה של הדתות האברהמיות    10
1.1 מקורות משותפים ודמויות משותפות של שלוש הדתות האברהמיות הגדולות    11
1.2 אימפריות אסלאמיות מוקדמות. עליית האסלאם במאה ה-7 לספירה    12
1.3 Convivencia בספרד של ימי הביניים: השלטון האסלאמי הידוע בשם אל-אנדלוס    13
1.4 מערכת הדוחן העות'מאנית    14
1.5 תיווך וסובלנות דתית בעולם המודרני    16
1.6 נתיב הגישור: הדוגמה של סינגפור    18
1.7 סיכום: לקחים מההיסטוריה    19
2 נקודות מבט תיאולוגיות של האמונות האברהמיות    20
2.1 מונותאיזם: בסיס לגישור    22
2.2 מסורות נבואיות ותיווך    24
2.3 עקרונות אתיים: בסיס לגישור    26
2.4 בלעדיות והחלפה: אתגרים והזדמנויות לגישור    28
2.5 סמכות פוליטית ודתית: ניווט חילוקי דעות באמצעות גישור    30
2.6 חזיונות אסכטולוגיים: מציאת מכנה משותף באמצעות גישור    32
2.7 מסגור מחדש של הבדלים דרך עדשה של פיוס: תפקידו של הגישור    34
3 גישור בהקשרים בין-דתיים אברהמיים    37
3.1 גישור: דרך לפיוס לבני אברהם    38
3.2 סיפורי הצלחה של דיאלוג בין-דתי וגישור    40
3.3 חקר הפוטנציאל של הגישור ביחסי אמונה אברהם    42
3.4 גישור ככלי מעשי להבנה ושיתוף פעולה בין-דתי    44
4 גישור והאמונות האברהמיות - מורשת של עשיית שלום    46
4.1 המסורת היהודית: חוכמה והשראה לגישור ולהבנה בין-דתית    48
4.2 המסורת הנוצרית: העצמת אנשים לגישור והבנה בין-דתית    49
4.3 המסורת האסלאמית: בסיס לגישור והרמוניה בין-דתית    51
4.4 פעילים וארגונים עממיים: גיבורים אלמונים של גישור בין-דתי    54
4.5 לקחים ותובנות ממאמצי התיווך בקרב בני אברהם    56
4.6 סיכום: גישור והדרך להבנה בין-דתית    57
5 גישור בסכסוכי אמונה אברהם: מורשת משותפת וקשר רוחני עמוק    60
5.1 עקרונות וטכניקות מפתח של גישור. עקרונות ליבה לפתרון סכסוכים בין קהילות אברהם    61
5.2 לקחים מסינגפור: מודל להרמוניה בין-דתית ולגישור    62
5.3 גישור בפעולה: סיפורי הצלחה של דיאלוג ודיפלומטיה בין-דתיים    65
5.4 סיכום: חשיבות הגישור בבניית שלום בר-קיימא    67
6 אסטרטגיות לפיוס    69
6.1 דיאלוג וגישור בין-דתי: בניית גשרים לילדי אברהם    71
6.2 פרויקטים משותפים ושיתופי פעולה: בניית גשרים באמצעות מאמצים משותפים וצעדים בוני אמון (CBM)    73
6.3 חינוך ותקשורת: טיפוח מתווכים לבני אברהם    76
6.4 גישות פוליטיות ודיפלומטיות לגישור ובני אברהם    78
6.5 התפתחות כלכלית וחברתית: דרך לגישור ופיוס לבני אברהם    80
6.6 הדרך קדימה: תיווך ובניית שלום עבור בני אברהם    82
סיכום - גישור: דרך להבנה ושיתוף פעולה לבני אברהם    84
קצה    86